|
tur2
תוכן
| פורסם ב-6 בפברואר 2010, 12:56 | | במדור | כללי |
|
לפעמים אני חושבת לעצמי כמה החיים של הילדים שלי שונים מהחיים שלי. על חלקם אני מאוד שמחה כמובן, על חלקם- קצת פחות, אבל הכי הרבה אני תמיד חושבת עד כמה הכל מתפתח היום הרבה יותר מהר מפעם. (בקשתם פעם מילד להציג בפנטומימה חיוג ודיבור בטלפון? אנחנו עוד מסובבים את האצבע, רגילים לטלפון חוגה... ואני לא עד כדי כך זקנה) בכל מקרה, את שני הכרטיסים הבאים הכנתי אצל עדיה (אם דו גורית). הנה עוד דוגמא להתפתחות טכנולוגית- מישהו היה חושב להכיר אנשי חדשים דרך האינטרנט? חייבת סיפור קצר: באחת מהפעמים הראשונות שהגעתי למפגשים הצפוניים אצל עדיה, הבן שלי שאל לאן אני נוסעת. הסברתי לו שהכרתי חברה חדשה שיחד אנחנו מכינות את הדברים שעושים לאמא טוב בנשמה. והוא מצדו התפלא: "אמא, אמרת שאסור להפגש עם אנשים שמכירים מהאינטרנט!". טוב, לפחות עכשיו אני יודעת שהוא מקשיב למה שאני אומרת לו... זה המקום להגיש שוב תודה לעדיה, שאחרי שהמפגש (שכל כך חיכיתי לו) התבטל הציע לי לבוא באופן ספונטני ביותר אליה הביתה- וזה מה שיצא: (שאר התמונות לא יצאו כ"כ טובות) והשני: ועוד כיוון: שבת שלום!
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-2 בפברואר 2010, 22:48 | | במדור | כללי |
|
this card is for 4 challenges: mojo monday 124, birthday bash challenge, 2red bananas and color chef #37 הבטחות (לעצמי) לחוד, ומציאות לחוד... כמה שאני אומרת לעצמי שאני חייבת ליצור משהו ולעלות לבלוג- אני לא מספיקה. דווקא בשבוע וחצי האחרונים כן עשיתי כמה דברים אבל לא מצאתי את הזמן להוריד את התמונות מהצלמה ולכתוב בבלוג. ( הערת ביניים- איך אני מקנא בכל אלו שכותבים דברים כ"כ שנונים בפתיחת כל פוסט, אצלי זה ישר "תאכלס") ובכל זאת, היום, כשקראתי ברידר שלי על אתגר שנסגר מחר בבוקר (אני אף פעם לא מבינה לפי איזה שעון זה, אז אני לוקחת מקדם בטחון) החלטתי לפנק את עצמי ביצירה. אז בין טלפון לטלפון (איך כולם יודעים להתקשר דווקא כשסכין החיתוך והניירות מחוץ לארון??!) ובין יעוץ קל לגדולה שלי (שוב פעם 30% מהציון בהיסטוריה זה על עבודה יצירתית. ניסיתם פעם לצייר את בר כוכבא?) החלטתי לאתגר את עצמי - והפעם כפול 4: וזה מה שיצא (אני יודעת שהתמונות לא משהו, אבל לא הספקתי לצלם באור יום, האתגר עוד מעט נסגר): ובעוד זווית: מעריצה את כל אלו שמעלות פוסט כל יום (אני לא אספר כאן כמה זמן לקח לי לכתוב את הפוסט הזה... אולי אני פשוט לא מתורגלת מספיק  ) ענת.
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-20 בדצמבר 2009, 17:27 | | במדור | אמנות |
|
אחרי כל כך הרבה זמן שלא יצרתי ומכאן גם שלא נכנסתי לעדכן את הבלוג, הייתי לפני שבוע אצל אם דו גורית, מפגש חנוכה. אז חוץ מהאווירה הנחמדה והבנות המקסימות שאפשר לפטפט איתן קצת, יש לי הזדמנות להוציא את עצמי מהבית, מה"הרים" של הכביסה, מהניקיונות, מערמות המבחנים שמחכים לבדיקה- ולהתנתק. לנסות ליצור משהו ולהחזיר לעצמי את הכייף, החיוך. אני יודעת שיצירה מחזירה לי את מצב הרוח הטוב אבל יש תמיד שאלה של מה קדם למה: הביצה או התרנגולת. האם בגלל חוסר מצברוח טוב אני לא יוצרת או בגלל שאני לא יוצרת אין לי מצב רוח טוב ? במפגש התחלנו מיני אלבום בהשראתה של האחת והיחידה הדרלינג. כמובן, שלמרות שהיו לי את רשימת החומרים הדרושים לא מצאתי זמן לקנות אותם לפני, וכך יצא שבאותו ערב, אחרי שלקחתי את הגדולה עם עוד כמה חברות "לעיר הגדולה" (לקריון, אם אתם מתעקשים) רצתי לקנות גם לבד. מוצר בסיסי שלא היה אצלי בבית עד עכשיו. אז בערב הזה הספקתי רק את הכריכה. אני יודעת שאולי זה קצת "לא שווה" בלי לראות מה יש בפנים, אבל אני מקווה שזה יקרה בקרוב. ובנתיים: עוד מעט מסתיים המבצע של עופרה שמוכרת מטבחים מדהימים לילדים. כדאי להכנס ולראות. [אצלי כבר גדולים בשביל זה, אבל אני נזכרת כמה הבת שלי נהנתה לשחק במטבח פלסטיק פשוט (כי זה מה שהיה לה). לנכדים מבטיחה לקנות כזה, רק שעופרה תמשיך לייצר  ] ועוד משהו: דיילי חוגגת 100 רשומות. סיבה מספיק טובה לחלק מתנה שווה: אז כדאי להכנס אליה לבלוג. ואם אנחנו בענייני בלוג קנדי אז עוד כמה: ודבר אחרון: הפוסט הזה נכתב אתמול ופורסם רק היום (עצלנות קלה בכל מה שקשור לצילום התמונות). בנתיים הופתעתי ממספר הכניסות לבלוג שלי, אתמול.(אני יודעת שיש כאלו שזה שגרתי אצלם אבל אני, אפילו בחתימה שלי אין את כתובת הבלוג...) אז כנראה שבכל זאת יש משהו מפתה בעוגיות שוקולד צ`יפס חוץ מהטעם והריח שלהם... תודה רבה לכל מי שמתעניין (אפילו אם הוא לא משאיר תגובה).
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-19 בדצמבר 2009, 16:47 | | במדור | כללי |
|
סוף סוף שבת שהשמש יצאה לה מבין העננים, ודווקא השבת הבעל עובד (נו, מה לעשות, מישהו צריך לפרנס...) אז אחרי שאת מכסת הסרט/ באולינג/ מסעדות וכד` כבר "ביזבזנו" בחנוכה- נשאר רק להישאר בבית. במיוחד שלגדולה יש מחר מבחן באנגלית (איך, איך קובעים מבחן ביום הראשון שאחרי חופש?! לא מבינה את זה... כזו אטימות). אז מה עושים עם הקטן? (הוא עוד מעט בן 10 אבל כנראה ישאר לעד "הקטן"). החלטנו לאפות עוגיות שוקולד צ`יפס. זה התחיל כרגיל אבל בהמשך החלטתי לשדרג קצת את המתכון. שמן ארומתי בריח תפוז מצא את דרכו לתוך תערובת הבצק. מה שגרם לכל מי שעבר בסביבה לשאול מה זה הריח המטריף. כאן המקום להערה חשובה: לא כל שמן ארומתי טוב לאכילה! אני השתמשתי בשמן מתוצרת "עומר הגליל" שניתן להשתמש בו גם לשימוש פנימי. כדאי לשאול בבית טבע שבו אתם קונים את השמן. אם לא יודעים- לא לקחת צ`אנס. ולמתכון: 2 ביצים 1/2 כוס סוכר ("רגיל") 1/2 כוס סוכר חום (לדחוס מעט) 100 ג"ר חמאה רכה + 3 כפות שמן קנולה טורפים הכל יחד לקבלת עיסה חלקה. מוסיפים: 2 כוסות קמח 1 כפית אבקת אפיה 1/2 כפית סודה לשתיה 1 סוכר וניל 3 טיפות שמן ארומתי תפוז. 1/2 כוס אגוזי מלך קצוצים 1/2 חב` שוקולד צ`יפס. מערבבים עד שכל הקמח נבלע בבצק. בעזרת 2 כפיות יוצרים "תלוליות" בצק, חשוב לשמור על רווח כי הבצק משתטח והעוגיות גם תופחות מעט. אופים בתנור שחומם מראש לטמפ` של 180 מעלות, 10 דקות. מיד בתום האפיה מוציאים מהתנור, מפרידים את העוגיות מהנייר ומשאירים לצינון.
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-30 בספטמבר 2009, 21:42 | | במדור | אמנות |
|
בזמן הקצר שאני "גונבת" ליד המחשב, להכנס לבלוג ולכתוב משהו, אז אני כותבת על בלוג קנדי... הראשון, אצל עירית, "אלופת האתגרים" שמחפשת את הטוענת לכתר. בנתיים היא גם מפנקת עם בלוג קנדי. כדאי לראות. השני, אצל ula, שמפנקת בגדול (לא שאני כ"כ סומכת על המזל שלי, אבל אולי למי שקורא...). בנתיים- שיהיה בהצלחה!
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-24 בספטמבר 2009, 18:02 | | במדור | אמנות |
|
כהרגלי, מאוד מנימליסטי, גם בצבעים וגם בקישוטים. כשראיתי את האתגר היומי מיד עלה לי לראש האפשרות שהפעם הכרטיס לא יהיה שווה משני צדדיו. (רק בהמשך ראיתי את הכרטיס של עיצובית וראיתי שגם מה שהיא חשבה דומה מאוד...). בכל מקרה, בנתיים יש לי מלאי של כרטיסים. הבעיה היא שאני לא מוכנה לתת כל כרטיס לכל אחד. צריך להיות אדם קרוב לי (וכזה שיודע להעריך את המחשבה שהשקעתי בהכנת הכרטיס, שבד"כ לוקחת יותר זמן מהביצוע עצמו) כדי שאני אפרד ממשהו שעשיתי. כך הכרטיס נראה סגור: והכרטיס פתוח: וקצת תקריבים (צריך לנסות את המצלמה):
2 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-24 בספטמבר 2009, 9:49 | | במדור | אמנות |
|
לא על יום ההולדת שלי אני שמחה. אני בד"כ משתדלת להעביר את היום הזה "כרגיל", בגילי "המופלג" אני כבר איבדתי ספירה, אני פשוט מרגישה את הגוף ויודעת שזה לא מה שהיה פעם... כמה חבל. בכל מקרה, היום חברה שלי חוגגת 40 ובעלה מכין לה מסיבת הפתעה (אני מרשה לעצמי לכתוב על זה בבלוג כי אין סיכוי שמנהלת סניף בנק תמצא את הזמן באמצע היום לקרוא את הבלוג שלי...). כמובן שהייתי חייבת להכין כרטיס, ואם אפשר אז גם להשתתף בעוד אתגר או שניים. חבל רק שבכל רגע שהוצאתי דף כדי לבחור משהו שיהיה מעניין יותר מהקו הנקי והמינימליסטי שאני עושה בד"כ, אחד הילדים היה צריך עזרה בשיעורים, אח"כ טלפון, אח"כ השני שוב עם שיעורים, ואז לקחת לחוג, להחזיר מהחוג.... בסוף נמאס לי וחזרתי לעצמי= חזרתי לקו הנקי והפשוט, בלי יותר מדי קישקושים וקישוטים. (זה מזכיר לי את הבלוג של עירית שהיא הציבה אתגר להשתמש "רק" עם 3 קישוטים, כמה היה קשה לה.. בשבילי זה אתגר להשתמש עם שלושה ולא עם אחד או שניים...). אז סיגל- אם את קוראת את הבלוג שלי- שיהיה לך יום הולדת שמח, מלא אושר והנאה. מאחלת לך עוד המון שנים בריאות, מאושרות ומלאות חוויות! האתגרים הם: יצירה ללא דפים מעוצבים (מקווה שהבנתי נכון את האנגלית....) מתוך C.R.A.F.T
5 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-15 בספטמבר 2009, 18:03 | | במדור | אמנות |
|
another page of my daughter album. at this pictures she is one year old and so cute. this page is for pink-green challenge - cute cards אומנם נרגעתי מעט מהמולת בת המצווה, עכשיו נשאר להתחיל לעבוד על האלבום של כל התמונות מהחגיגה עצמה. פשוט לוקח לי זמן "להתבשל" ולהחליט אם לעשות אותו דיגיטלי או לא. כל יום אני משנה את החלטתי ובנתיים- אין שום דבר. האמת, אין לי יותר מדי זמן לעשות דברים חדשים אבל חשוב לי גם לתעד דברים שכבר עשיתי. הדף הפעם (למרות שלא נעשה במיוחד לפרוייקט זה או אחר) מתאים לאתגר של cute cards . האתגר היה לעבוד עם צבעי ירוק- ורוד. זה הדף: אוסף תמונות של אופיר מגיל שנה. פשוט לאכול אותה.... לא להאמין שבעוד כמה שעות אני הולכת לאסיפת הורים ראשונה בחטיבה...
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-8 בספטמבר 2009, 17:55 | | במדור | אמנות |
|
The LO for this card I took from Mojo Monday`s this week challenge sketch שבוע לאחר שהתחילו הלימודים והרגשתי ששוב אני צוללת אל מקומות חשוכים, הושבתי את עצמי מול אתגר, אמרתי לעצמי "שימות העולם, אני מקדישה לעצמי עכשיו" (מזל שהבן בחוג כדורגל ומיד אח"כ בתנועה, נחסכו ממני שיעורים היום...) אז הכרטיס הזה הוא לאתגר Mojo Monday 103 . אומנם לאחרונה אני משתדלת למזג כמה אתגרים יחד, אבל היום, עדיף משהו- מכלום... תהליך העבודה היה פשוט (פשוט כי אין לי שום ציוד יותר מדי מתוחכם). הדף הכחול המדוגם והקארדסטוק הצהוב נקנו אצל לימור מקסם שימושי. הרקע הכחול הוא מבריסטול פשוט שנמכר בכל חנות של ציוד לבי"ס. החיתוך בוצע עם מספריים פשוטים (כאלו שקיניתי בחנות של 2 ש"ח... זה עד שיגיע הפאנצ` שהזמנתי מחו"ל). סרט כחול שאני לא יודעת איך הגיע אלי, פשוט, כולם יודעים, לא זורקים שום דבר עד שאני לא נותנת אישור. החותמות מסט של AUTUMN LEAVES שנקנה בזיל הזול ב ebay. הפרפר הוא מסט מדבקות של CRAFTY BITZ. מקווה לחזור לעצמי- ומהר. בנתיים, שנה טובה! (וואו, כמה זה קרוב!)
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
| פורסם ב-24 באוגוסט 2009, 23:12 | | במדור | אמנות |
|
נתחיל מהסוף, זה התוצר: בתקופה האחרונה אני עוקבת די באדיקות, יש לומר, אחרי הבלוג של עירית שלום "דבק נייר וכל השאר". לאחרונה הצטרפה עירית לצוות המעצבים והשבוע הוצגה עבודה ראשונה שלה בתור מעצבת בבלוג האתגרים KBOODEL DOODLES. כמובן, שמיד קפצתי גם לבקר גם בבלוג האתגרים (זה די מדבק...) וכיוון שדי התחברתי לצבעים (לי, להבדיל מעירית קל יותר באתגרי צבעים, זה "מסדר" אותי ואני לא מתפרסת על חיפושים אחרי חומרים שאין לי...) החלטתי לנסות. האתגר הפעם: שחור- לבן- סגול. דפים סגולים לא היו לי אבל שחור ולבן כן. גם צבעי אקריל. וזו באמת הייתה ההתחלה- עד שגיליתי במקרה שיש לי שאריות סול סגול. אבל מה עושים עם סול שלא יראה כאילו זה גן ילדים?? בסופו של דבר ההחלטה נפלה על ריבועים (איך לא?! מרובעת שכמוני) סגולים ועליהם פרחים לבנים רקומים (שאריות מהשמלה שלבשתי לחתונה (הראשונה  ) של אחי) בצרוף קארדסטוק לבן שעבר הבלטה בקאטלבג (הייתי חייבת לנסות איך עושים את זה...). לא, לי אין מכשירים משוכללים כאלו, אני מתחילה ביותר, זה היה באחד המפגשים אצל לימור, בקסם שימושי. בסופו של דבר- אני אוהבת. אז הנה עוד "פוזה": בנתיים, מצטבר אצלי אוסף של כרטיסים ואני מקווה שיהיו רק סיבות לחגוג ולברך!
2 תגובות |
הוספת תגובה |
קישור ישיר לרשומה |
שלח לחבר |
הדפסת רשומה |
אין הפניות
|
|
|
תגיות בבלוגיה:
